עיאשי מחשבים ורשתות תקשורת נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

פסק - דין

המדובר בערעור על פי חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א – 1981, לאחר שחשבון עו"ש של המערערת והמתנהל אצל המשיב הוגבל עקב סירובם של 17 שיקים.

על פי הסכם דיוני, הגישו ב"כ הצדדים סיכומי טענות בכתב והסמיכו את בית המשפט לפסוק במחלוקת על סמך כתבי הטענות, הסיכומים והמסמכים שצורפו.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, לרבות בחינת הנימוקים העומדים בבסיס הערעור, ניתן לציין כי קיים נימוק אחד ומרכזי העומד בבסיס הערעור ולפיו נטען כי היה על המשיב לכבד את השיקים נשוא ההגבלה: לאור התנהלות המשיב לאורך זמן רב נוצר אצל המערערת יסוד סביר להניח כי המשיב יכבד את השיקים שהוצגו לפירעון חרף החריגה ממסגרת האשראי.

המערערת מנהלת חשבון בנק אצל המשיב מאז שנת 2008. המשיב הקצה למערערת מסגרת אשראי בגובה 30,000 ₪. לאורך זמן הוצגו בחשבון המערערת שיקים רבים לפירעון. על פי טענת המערערת, המשיב נהג לכבד שיקים שהוצגו לפירעון למרות שחרגו ממסגרת האשראי המאושרת. מאחר וכך נהג המשיב לאורך זמן, נוצר אצל המערערת יסוד סביר להניח כי גם השיקים נשוא ההגבלה יכובדו. מאחר ושיקים אלה לא כובדו שלא כדין, יש לקבל את הערעור ולהורות על גריעת השיקים הנ"ל מרשימת ההגבלה.

המשיב דוחה בתוקף את טענות המערערת וטוען כי רק במקרים בודדים הסכים לבוא לקראת המערערת ולכבד שיקים בחריגה, תוך הבהרה בפני מנהל המבקשת כי עליו לדאוג להסדרת נושא האשראי. בהמשך לכך, הועמדו הלוואות למערערת במספר הזדמנויות וכן הוגדלה מסגרת האשראי לאחר שהיו ערבויות מתאימות.

למרות הטיעונים הארוכים שפירטו ב"כ הצדדים בסיכומיהם, הרי נוכח השאלה היחידה העומדת להכרעה כפי שהוגדרה לעיל, יש מקום לפנות לבדיקה פרטנית של השיקים שכובדו תוך חריגה ממסגרת האשראי ולבחון האם אכן יש בסיס לטענה לפיה נוצר אצל המערערת יסוד סביר כי גם השיקים נשוא ההגבלה יכובדו.

עברתי היטב על המסמכים שצורפו והסיכומים שהוגשו ואני יכול לציין כי בניגוד לתמונה שהמערערת מבקשת להציג בפני בית המשפט ולפיה כובדו 100 שיקים בחריגה מהאשראי, הרי בפועל ניתן לראות כי כובדו רק 6 שיקים תוך חריגה מאשראי, ואילו ביתר המקרים כובדו שיקים רק לאחר שהועמדה הלוואה למערערת (ומותר להוסיף: על פי בקשתה), או הוגדרה מסגרת האשראי על פי הסכם מפורש בין הצדדים או היה זיכוי מתוך תכנית חסכון שהמערערת ניהלה אצל המשיב.

אין מחלוקת כי כל 17 השיקים נשוא ההגבלה סורבו על ידי המשיב כאשר יתרת החשבון חרגה ממסגרת האשראי המאושרת. על פי הנתונים שהובאו בפניי, לא ניתן לומר כי היה יסוד סביר למערערת לצפות כי שיקים אלה יכובדו חרף החריגה ממסגרת האשראי.

אכן, ישנם מקרים בהם התנהלות בפועל של הבנק כלפי לקוח יכולה ליצור יסוד סביר כי שיקים עתידיים יכובדו חרף החריגה מהאשראי, אך מקרים אלו מתרחשים כאשר מדובר בהתנהגות אשר חוזרת על עצמה ולאורך זמן ולא במקרים שבהם מדובר בהתחשבות נקודתית, אקראית ובמקרים בודדים. המקרה שבפנינו אינו מתאים לאותה התנהלות עקבית ורצופה על פני זמן שיכולה במקרים כאלה ליצור יסוד סביר כאמור.

סוף דבר- אני מחליט לדחות את הערעור ומחייב את המערערת לשלם למשיב הוצאות בסך 1,500 ₪.

הפיקדון בתיק, על פירותיו, יועבר אל ב"כ המשיב על חשבון ההוצאות שנפסקו.

המזכירות תעביר פסק הדין אל ב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, א' אייר תשע"ג, 11 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: